Wednesday, August 3, 2011

הפספוס של מעמד הביניים



בחור נחמד ומייצג כתב מכתב פתוח, ממוקד וברור שבו הוא מצביע על הבעיות שנוגעות לכולנו וגם רצה להיות פרקטי והציע פתרונות מעשים.

http://www.facebook.com/notes/robert-priscu/מכתב-פתוח-לרהמ-ציבור-חזק-נחוש-איכותי-ועמיד-מחפש-הנהגה-מתאימה-לקשר-ארוך-טווח/10150253832698547

אני חייב להצביע, בצער, על הנקודות שאותו מעמד ביניים שהוא מייצג פספס : 

ראש ממשלה בישראל של ימינו אינו מחזיק במשרתו עבור הציבור אלא כמנוף לתועלת אישית שמחירו הוא משחק עדין של קח-תן בין בעלי האינטרסים לבין המשאבים (האנושיים והמדיניים). הוא חייב להצטיין בדבר אחד בלבד, תיווך.

ראש ממשלה "נמכר" לעם במימון אותם בעלי אינטרסים כמוצר/מותג כאשר "תכונותיו התזונתיים" מהונדסים דינאמית לפי הדרישה המיידית של ה"קונים" בשנת הבחירות. לא משנים את "המוצר" יותר מדי (מסתירים את שרה) אלא את התווית והאריזה. זה עסק רציני ויקר ששום מועמד לא יכול לעמוד בו לבדו ולא משנה מה תכונותיו או השקפותיו האמיתיות.

ראש ממשלה נבחר חב את משרתו לבעלי העניין שמימנו את הכלים בעזרתם שכנע את ה"קונים" שהוא המוצר הטוב ביותר לרוב.

כל מסע בחירות מביאה עימה התחייבויות לבעלי האינטרסים בתמורה לתמיכתם בנוסף לכל הסדר שהיה קיים בבחירות הקודמות  לכן כל בחירה מהווה עומס נוסף למערכת לכן אנו עומדים היום במצב בו הדרישות הללו הגיעו לרמות שיא שהציבור אינו יכול לשאת עוד. מבחינתו של הנבחר הוא מתחיל מאפס והוא צריך לספק את הסחורה לעומת זאת הציבור מקבל גזרות נוספות.

למדינה משאבים רבים וראש ממשלה אינו אלא ברז שכל תפקידו הוא לאפשר למשאבים אלו לזרום לכיוון הרצוי .... פה מעמד הביניים פספס ! הרצוי הזה מנוגד מצד המשאבים (העם) ומצד בעלי האינטרסים.

ראש ממשלה בישראל של ימינו אינו זקוק להצעות יעול באיך להשתמש במשאבים לטובת כולנו, הוא יודע את זה הכי טוב מכולם... כי זו בדיוק עבודתו. הוא אפילו מצליח ביצירתיות ובתמיכת בעלי האינטרסים להזרים את אותם משאבים למקומות ממש לא מוצדקים ומתחת לעף של המדינה כולה (כמעט) ... אז נראה לכם שהוא צריך את עצתנו איך בניתוב הזה ? 

זוהי ליבת האג'נדה של ראש ממשלה נבחר ועל כך הוא ותומכיו ילחמו עד הסוף ובכל מחיר.

איך מצדיקים את כל זה ? פשוט, מציגים מצב בו התועלת היא הדדית (לעם ולבעלי האינטרסים) כביכול ואז נותנים הכי פחות לעם ולוקחים הכי הרבה, כמו כל עסק טייקוני טיפוסי. בוקר טוב, לשיטה קוראים קפיטליזם!

כל בעל אג'נדה שונה מזו אינו יכול להבחר. הוא לא יצליח לקבל מנדת אחד ללא מכונות הפרסום ותקציבי בעלי האינטרסים.

יש תכונה אחת יהודית בעיקרה המניעה את העולם כולו... רצון עז ללכת קדימה, לחשוב איך לשכלל שיטות, איך להרויוח יותר , לגלות עוד ועוד . תכונה זו מניעה את העולם כולו להבדיל לסטטיות המאפיינת את שאר עמי העולם . יהודים קיבלו תורה וציווי לגלות את דרכי ההנגה בעולם ויחד עם זאת קיבלו גם גבולות ברורים בנושא. את האש הזו מנצלים עד תום והיא אם כל היצירתיות והרצון להצליח. במשך 2000 שנה האש הזו היתה בין עמי העולם ומניעה את כל הגולה והיא גילתה ובנתה את אמריקה. האש הזו מתורגמת בתימות  ע"י הציבור לרצון להצליח ויצירתיות אמיתית.

יצירתיות זו כשהיא מאומצת בלי ההגבלות הנלווים לה הופכת למכונה עם תאבון בלתי פוסק שמניעה צריכה אבסורדית. 

עולם ללא היתרונות (שאותם אנו מנצלים)  וההגבלות (שמהם מתעלמים)  יחדיו הוא עולם מתקדם מאוד טכנולוגית ופיננסית מצד אחד ושחור משחור מוסרית וחברתית . ראה ערך מצרים (הקדומה).

עולם כזה הוא עולם שצועד לחורבן ויש בו מגדלי משרדים, מזון מהיר, גדג'טים שלא ניתן לחיות בלעדיהם, מכוניות שמזיקות לסביבה במודע ולמרות האופציות האחרות , דלק מושג במלחמות, נשק מיוצר ע"י תאגידים פרטים ומכירת סוף עונה נעשת ע"י יצירת קונפליקטים, ריבית על כל עיסקה , בורסה שבא לגרוף את חסכונות הציבור, טלויזיה שצובעת הכל לפי האג'נדה,  אי צדק חברתי ונטל הולך וגדל בהתמדה עיקשת על עבדיה.

כל אחד מאיתנו חשב לרגע מה היה עושה אילו היה מופקד על המדינה בתור ראש ממשלה … ומיד צצו לו בעיות רציניות ביותר שעירפלו את מחשבתו ואז עצר לרגע ואמר לעצמו … שיוווו איזה מזל שאני לא ראש ממשלה … וזה אפילו גרם לו להעריך את מי שמסוגל להיות המנכ"ל של המדינה ועוד לישון בלילה… ואתם יודעים למה ? כי בתמימותכם חשבתם שהתפקיד דורש פתרון בעיות אמיתיות, תוכנית פעולה רחבה ומעמיקה, ניהול פרויקט ענק בגודל מדינה ואחריות על התוצאות. בגלל זה אתם לא ראש ממשלה !!! כי ראש ממשלה הגיעה להיות ראש ממשלה כי הוא שם לו למטרה להיות ראש ממשלה ולא שליח ציבור… להיות ראש ממשלה זה להיות מתווך, להיות שליח ציבור זו אחריות שכמו שדימיינתם אף אחד לא היה רוצה לקחת על עצמו.

ראש הממשלה יודע משהו שהציבור לא יודע וזו העובדה שהעולם כמנהגו נוהג. ז"א אנחנו נוטעים לחשוב שהכל תלוי בנו, שאם לא נפעל אז הכל יקרוס, הוא יודע שלא כך הדבר , הוא יודע שיש לו זמן לעסוק באג'נדה שלו והכל ימשיך לעבוד כמו שעבד אתמול, לא יעיל אבל עובד. וזה מה שנקרא בהיטק : "אם עובד, אל תגע". 


לסיכום, אי אפשר לעצור את זה, הדחף החייתי לשרוד  ביחד עם הקינא לדשא השכן  יוצר את מה שאנו חווים עכשיו  מתחילתה של בריא, את השינוי נראה אך ורק אחרי שכל השיטות הלא "ישרות" יקרסו, מחיר הקריסה יהיה כבד מנשוא לרוב העולם ובעיקר לנו, אלו שהמציאו את האלטרנטיבות (קומוניזם/סוציאליזם וקפיטליזם)  ולכן רובנו לא נזכה לראות את מה שיבוא אחר כך כי שני שליש מעולמנו יחרב על כך וזה אמנם משמים אבל בפועל בידינו אנו. (הסטירה הנצחית)

Tuesday, August 2, 2011

למרות שכל כך מפתה לעסוק כל היום באיך, השאלה הגדולה היא למה

האם העיסוק ב"איך" מביא לתובנה לגבי ה"למה" ? 

ה"איך" יכול לעסיק אותנו חיים שלמים ועדיין אין סיכוי לרדת לסוף דעתו של הבורא, ואולי בגלל שזה בכלל לא העניין ?! 
הרי כל דרכי ההנהגה בעולם אינם מצביעים אלא על חסרונו (שעשוי כביכול בפרוד) , למרות שכל חוק אלוקי פועל בעולמנו בצורה מושלמת (כח המשיכה בין שני חלקיקים לעולם יתקיים) ... אבל יוצר מארג בלתי ניתן להכללה ע"י הפרט.

ואני שואל פעם אחר פעם: אם לא ניתן לכלול בשכלנו הנהגתו יתברך בזה העולם אז העמקה בזה היא בכלל תפל... או כלי בלבד. כלי קיומי ? כלי לצורך ידיעה נעלה יותר ? מה היא הידיעה הזו ? הרי ידוע ש"אילו ידעתיו היתיו" ואין מצב ... אז מה כן ???????

אז לפני "מה כן" יש שאלה אחת שלאחרונה לא נותנת לי מנוח : "למה" ?

עד עכשיו הסתפקתי בעונג של לימוד ה"איך" אבל אין לי בו עניין יותר מאשר ההכרח ("תמים תהיה עם ה, אלוקיך") לאחר שהבנתי כמה עקרונות (:  

1. מהיותו נותן יתברך שמו , נוצרו מיד מקבלים על כל מלבושם לפי נתינתו ואין נבראים מקבלים לבוש אלא ע"פ חסדו, וניתן ללמוד על נתינתו ע"י הבחנות במלבוש הנבראים .

2. דרגה ראשונה לחסדו הינה עצם הקיום הכללי בכללותה היסודית ומלבוש זה אין-סופי.

3. דרגה שניה הינו הקיום המוחשי לצורתו ומלבושו והוא ממלא הקיום הכללי בגופין רבים ואלו המאורות .

4. דרגה שלישית היא מערכת קיום הפרט עם קשר ישיר לקיום הכללי דרך הדרגות הקודמות לה

5. דרגה רביעית היא הפרט, שנראה כמבודל מן הכלל אבל בעצם הוא העיקר , וכאן מתבטא הקושי הגדול ביותר, ההבנה שהפרט הוא הכלל והעיקר, ואז בעצם הכל עיקר ואחד... וזה בלתי נתפס ... איך פרט וכלל חד הם ? איך גוף ונשמה יחדיו עומדים ???

6. אם כך אין ביכולת הפרט לסטות מן הכלל אבל בכל זאת יש כביכול בחירה ללא בחירה 

TBC

Android - OMG, BAD ROBOT !

I managed to stay away from the (an)Droid fever for maybe too long, maybe because i felt no desire to take even a brief look on it as i was so happy with IOS since it's first appearance.
So finally today i just had the oportiunity to play with the Galaxy II S and i can describe it in few words:
An unmanageable crazy mess !
It's just a clogged linux on UI steroids !!!

Looks like the big G had no choice but to make a huge monster that just had to keep up against Apple and no mater what... in terms of visible features.

The UI is messy, non-predictive and sluggish , it has endless options that are not even close to a minimal order and common sense.

It's definitely a linux mindset brought to the non-linux users which compared to the idiotic pre-Android era Samsung/Motorola and other strange birds OS'es looks as a huge upgrade but compared to IOS it's still a linux crap.

It's a computer science tool disguised in a casual skin... so the common user has no chance of managing this beast in a fashionable way. (Apps security settings, task manager with manual garbage collection) , why not open terminal and type "top" ....

It has a forward "Menu" and a back "button" and is never clear when they should be used

It has an endless list of apps in the store, most of it junk

It allows apps to do everything within the OS

It has a different version for each device type , which created a really nightmare for developers to maintain

It has clickable areas within apps that you never dream to find them

There is no UI guidance that is kept along the huge number of apps available

And so and so ...

"Great job" G and good luck Samsung, you brought the worse of the naked linux experience to the mobile!

BAD ROBOT !